החלטה בתיק בש"פ 8311/13

             לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת נ' בן אור) במ"ת 51346-11-13 מיום 5.12.2013, במסגרתו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

העובדות לפי כתב האישום המתוקן

1.          במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ליום 11.11.2013, קשר ישראל אברמוב (להלן: העורר) קשר עם שניים נוספים - אושרי איפרח ויוסי שנגלוף (להלן בהתאמה: אושרי ויוסי) לבצע עסקה בסם. בצהרי יום 11.11.2013, במסגרת הקשר ולמען קידומו, נפגש העורר עם אושרי בצומת שורק. בהמשך אותו היום, בשעה 20:00 או בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולמען קידומו, יצאו אושרי ויוסי ברכבו של אושרי מביתו של אושרי ביישוב בר גיורא לכיוון ביתו של העורר בעיר באר שבע. בשעה 20:50 או בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולמען קידומו, פגשו אושרי ויוסי את העורר ואדם נוסף בשם תמיר הרוש (להלן: תמיר) בצומת הרחובות מבצע עובדה ושאול המלך בעיר באר שבע. העורר ותמיר נכנסו לרכב. במהלך המפגש, באופן שאינו ידוע למאשימה, נערכה עסקה בין העורר לבין אושרי ויוסי, כך שאושרי ויוסי קיבלו 98.81 גרם סם מסוג "קוקאין" (להלן: הסמים). בשעה 22:11 נעצרו אושרי ויוסי במחסום משטרתי בסמוך לצומת האלה, ובמהלך חיפוש ברכב נמצא תא מוסתר מתחת לשטיח שממוקם מתחת לרגלי הנהג, ובו משקל דיגיטלי והסמים. במעשיו האמורים לעיל סחר העורר בסם או עשה בו עסקה אחרת או סיפק אותו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בניגוד לדין. לנוכח האמור לעיל הואשם העורר ביצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

 תמצית הליכי המעצר

2.          העורר נעצר כשבוע ימים לאחר מעצרם של אושרי ויוסי. בעניינו של העורר התקיימו שלושה דיונים בבית משפט השלום בירושלים - בימים 18.11.2013, 21.11.2013 ו-24.11.2013. בתום הדיון שהתקיים ביום 18.11.2013 האריך בית משפט השלום, לבקשת המאשימה (המשיבה), את מעצרו של העורר לצורכי חקירה בשלושה ימים עד ליום 21.11.2013. בתום הדיון שהתקיים ביום 21.11.2013 האריך בית משפט השלום, לבקשת המאשימה, את מעצרו של העורר בשנית לצורכי חקירה עד ליום 24.11.2013. יוער כי בהחלטה מיום 21.11.2013 ציין בית המשפט כי החקירה בעניינו של העורר אינה יכולה להימשך ללא הגבלה, וכי עד לדיון הבא צריכה להיות התפתחות משמעותית. ביום 24.11.2013 הוגשה הצהרת תובע מטעם המאשימה, ובתום הדיון שהתקיים באותו היום האריך בית משפט השלום - בהתאם לבקשת המאשימה לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים - את מעצרו של העורר בחמישה ימים נוספים עד ליום 28.11.2013 לצורך הכנת כתב אישום והגשתו. בית משפט השלום התרשם כי קיים "עוגן ראייתי לכאורי" להוכחת העבירות המיוחסות לעורר על פי אמת המידה שנקבעה בסוגיה זו בפסיקת בית משפט זה, ומצא כי קיימת עילת מעצר בהינתן טיב העבירה בה חשוד העורר (סחר בסם מסוג "קוקאין" במשקל של כ-100 גרם), בהיותו אסיר ברישיון שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.  

3.          על החלטת בית משפט השלום מיום 24.11.2013 הגיש העורר ערר לבית המשפט המחוזי, במסגרתו טען כי ימי המעצר הנוספים שנועדו לשמש כ"מעצר גישור" משמשים הלכה למעשה לצורך המשך פעולות החקירה, וזאת בניגוד לדין. בית המשפט המחוזי (השופטת נ' בן אור) קיבל את הערר וקבע כי יש יסוד לטענת בא כוח העורר כי פעולות החקירה המהותיות נמשכות וכי למעשה מנוצלת תקופת "מעצר הגישור" לביצוען של פעולות חקירה על אף הגשתה של הצהרת תובע. נקבע כי לא לכך נועדה עילת המעצר הקבועה בסעיף 17(ד) לחוק המעצרים, וכי אין לעשות שימוש בעילה זו על מנת "להשיג" ימי חקירה נוספים שלא ניתנו על ידי בית המשפט במסגרת בקשות קודמות להארכת המעצר, ובמיוחד מקום בו בית המשפט התרשם כי החקירה אינה מתקדמת כראוי. נקבע כי ככל שסברה המשטרה שהחלטת בית משפט השלום מיום 21.11.2013 בטעות יסודה, וכי היה מקום לאפשר לה למצות את החקירה תוך כדי המשך מעצרו של העורר, אזי היה עליה להגיש ערר ולא להגיש בקשה לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים. בית המשפט הדגיש כי אמנם לא מן הנמנע שבפרק הזמן שניתן לתביעה בהתאם לסעיף 17(ד) לחוק המעצרים, יורה פרקליט על השלמת החקירה בעניין זה או אחר, וכי פעולה כזו אינה עומדת בסתירה להצהרת התובע בדבר הגשת כתב האישום, אולם יש להבדיל בין השלמת חקירה כזו לבין המשך פעולות חקירה שלא בוצעו במסגרת הזמן שנקצב להן.

             לנוכח האמור לעיל הורה בית המשפט המחוזי על שחרור העורר למעצר בית בתנאים מגבילים. בשולי הדברים הבהיר בית המשפט המחוזי כי ככל שיוגש כתב אישום נגד העורר, אין באמור לעיל כדי למנוע מהמאשימה מלבקש את מעצרו עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי עיכב, לבקשת המאשימה, את ביצוע החלטתו למשך 24 שעות (עד ליום 27.11.2013), על מנת לאפשר למאשימה להגיש בקשת רשות לערור לבית משפט זה.

4.          עוד באותו היום - 26.11.2013 - הגישה המאשימה כתב אישום נגד העורר לבית המשפט המחוזי. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המאשימה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים בטענה שקיימות נגד העורר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית ובטענה שאין בנמצא חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו של העורר. עוד באותו היום התקיים דיון בבקשה זו לפני המותב בבית המשפט המחוזי שדן בערר שהגיש העורר (השופטת נ' בן אור). בית המשפט ציין בהחלטתו כי המשטרה והמאשימה ניצלו את הזמן להגשת כתב אישום חלף הגשת בקשת רשות לערור, וכי גם אם בנסיבות אלה התנהלות המשטרה והמאשימה ראויה לביקורת, הרי שאין בכך כדי להורות על שחרורו של העורר לאלתר בטרם תידון בקשת המעצר עד תום ההליכים. צוין כי העורר היה עצור על יסוד החלטות חוקיות והובא לפני בית המשפט כשהוא עצור על יסוד החלטה המעכבת את ביצוע הוראת השחרור, ומשכך עצם העובדה שהמאשימה ניצלה את הזמן להגשת כתב אישום אינה מצדיקה כשלעצמה את שחרורו. בית המשפט קבע את המשך הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ליום 4.12.2013 והורה על המשך מעצרו של העורר עד למועד זה.

5.          ביום 4.12.2013 התקיים דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. ביום 5.12.2013 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה המצדיקות  מעצרו עד תום ההליכים של העורר, היא ההחלטה מושא הערר שלפני.

החלטת בית המשפט המחוזי מושא הערר שלפני

6.          בית המשפט המחוזי ציין בפתח ההחלטה כי הצדדים חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, כשאין חולק שהראיות הקיימות בתיק הינן ראיות נסיבתיות. עוד צוין כי ככל שייקבע שאכן בידי המאשימה ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום הרי שאין חולק שקמה עילת מעצר בהינתן טיבה של העבירה המיוחסת לעורר - סחר בכ-100 גרם סם מסוג "קוקאין" - בהינתן שהעורר הינו אסיר ברישיון ששוחרר אך לפני כשבועיים לאחר שריצה עונש מאסר בן 26 חודשים בגין עבירות סמים, ובהינתן שגיליון הרשעותיו הקודמות של העורר, שעונשי המאסר אותם ריצה עולים במצטבר כדי 13 שנה, כולל עבירות סמים נוספות.

7.          בית המשפט סקר את הראיות הנסיבתיות הקיימות בעניינו של העורר: שיחות שהתקיימו בין אושרי לבין יוסי שהואזנו ביום האירוע מכוח צו האזנת סתר לטלפון שבחזקתו של יוסי; מחקר תקשורת בין הטלפון של אושרי לטלפון של העורר; דו"חות עיקוב; והשוואת הגרסאות שמסרו העורר ואושרי לחוקרי המשטרה.

(א)         האזנות הסתר - בית המשפט ציין כי השיחה העיקרית הרלוונטית התנהלה בין אושרי לבין יוסי ביום 11.11.2013 בשעה 16:56 (שיחה 1465), במסגרתה אמר אושרי ליוסי כי הוא פגש את "הישראל ההוא" שכונה גם "ישראל מבאר שבע", וכי "צריך לרדת לשם...ללכת לקחת דברים.. את כל ה...בגדים, את כל הזה בקרדיט, כמה שנרצה מכל הסוגים". בשיחה זו אמר אושרי ליוסי כי "הוא נכנס בעשר למעצר בית" וכי "קבעתי איתו היום... הוא נסע לבת ים לכמה סידורים, הוא צריך להרים לי טלפון כשהוא בדרך לבאר שבע חזרה". בית המשפט ציין כי אין חולק שהעורר מתגורר בבאר שבע וכי הוא נתון למעצר בית לילי שמתחיל בשעה 22:00, כחלק מתנאי שחרורו ברישיון. בית המשפט קבע כי מהציטוטים המובאים לעיל ניתן לקבוע ברמה הלכאורית הנדרשת כי השניים מתכוונים לנסוע לפגישה עם העורר שנקבעה מראש לאותו היום, כדי "לקחת דברים, בגדים" שיינתנו "בקרדיט". בית המשפט קבע כי אינו מקבל את טענת בא כוח העורר לפיה ניתן להבין את השיחה כאילו ייתכן שהשניים מדברים על תכנית לקנות בגדים יד שנייה בבאר שבע, ולא מן העורר, כפי שטען אושרי בחקירתו. נקבע כי המסקנה הלכאורית היחידה הנובעת מן הדברים הינה שבעקבות הסכמה בין אושרי לבין העורר מתעתדים השניים לנסוע לבאר שבע על מנת לקבל ממנו "דברים" ב"קרדיט".

             בית המשפט קבע כי שיחה רלוונטית נוספת מאותו היום הינה שיחה בין אושרי ליוסי בשעה 18:43 (שיחה 1478), במסגרתה דיווח אושרי ליוסי כי "הוא מחכה לי, אמר לי לצאת" ובמסגרתה סיכמו שיוסי יגיע לביתו של אושרי במושב בר גיורא ושהשניים ייסעו יחד לבאר שבע ברכבו של אושרי. בשיחה זו זירז אושרי את יוסי שיגיע אליו בהקדם כי "עכשיו רבע לשבע ועד שהוא נכנס לזה, אתה יודע הוא...". בית המשפט הזכיר בנקודה זו כי העורר אמור לשהות החל מהשעה 22:00 במעצר בית, וכי על פניו מכאן הבהילות.

(ב)         מחקר התקשורת - בית המשפט ציין כי ממחקר התקשורת עולה שביום 11.11.2013 התקיימו בין אושרי לבין העורר 14 שיחות (שהראשונה בהן בשעה 12:52 והאחרונה בשעה 21:41). בית המשפט ציין כי התקיימו בין השניים שלוש שיחות בשעות 18:09, 18:33 ו-18:35, וכי כעשר דקות לאחר השיחה השלישית שוחח אושרי עם יוסי ודיווח לו כי "הוא מחכה לי, אמר לי לצאת". מעבר להתאמה בין מועד השיחה של יוסי ואושרי בה הם קובעים לצאת לדרך בעקבות הודעת העורר לפיה הוא ממתין לאושרי, כמשתמע מאותה שיחה, לבין מועד השיחה בין העורר לבין אושרי דקות ספורות קודם לכן, קבע בית המשפט כי ניתן להתרשם מהאינטנסיביות של השיחות בין השניים, שאינה עולה בקנה אחד עם תכלית הפגישה כפי שטענו השניים בחקירותיהם. צוין כי העורר טען בחקירתו כי נראה לו שאושרי הגיע לבאר שבע לפגוש חברים ובאותה הזדמנות רצה לומר לו שלום ולשאול אותו אם הוא זקוק למשהו לאחר שחרורו, וכי אושרי טען בחקירתו כי פגש בעורר בצומת שורק בצהרי אותו היום ואמר לו שיבוא אליו בערב לשתות קפה. נקבע כי אין בגרסאות של העורר ושל אושרי כדי להסביר את פשר ההתקשרויות הרבות בין השניים באותו היום.

(ג)         דו"חות העיקוב - צוין כי מלבד האזנות הסתר היה יוסי נתון למעקב של יחידת העוקבים של המשטרה, וזאת בקשר לחקירה בחשד למעורבותו בעבירות של גביית חובות בשוק האפור, תוך סחיטה באיומים וניסיון רצח. צוין כי חקירה זו היא שהולידה, בשוליה, את התיק דנן. צוין כי מדו"ח העוקב עולה שבסביבות 20:08 יצאו אושרי ויוסי ממושב בר גיורא והגיעו לבאר שבע בסביבות 20:45; כי בשעה 20:50 נראה הרכב בפינת הרחובות מבצע עובדה ושאול המלך, וכי השניים נצפו יורדים מהרכב ופוגשים שני גברים - גבר עם "קוקו", אשר אין חולק כי מדובר בתמיר הרוש, ואדם נוסף, אשר אין חולק כי מדובר בעורר. צוין כי מדו"ח העוקב עולה שכל הארבעה נכנסו לרכב ושלאחר נסיעה קצרה עצר הרכב וירד ממנו תמיר (וכי אין חולק שבמקום בו עצר הרכב מתגורר תמיר). עוד צוין כי מדו"ח העוקב עולה שהאחרים המשיכו לנסוע וכי כעבור מספר רחובות נותק קשר העין בין העוקב לבין המכונית. כעבור כשעה, בשעה 21:50, נראה הרכב נוסע שוב לכיוון כביש מספר 40 ולאחר מכן בכביש 38, שם נעצר במחסום משטרתי. בית המשפט קבע כי לדו"ח העיקוב יש משמעות על רקע גרסתו של העורר בחקירתו.

(ד)         גרסאות המעורבים -

(ד)(1).   יוסי - בית המשפט ציין כי יוסי שתק בחקירתו, ומשכך לא ניתן ללמוד מגרסתו דבר.

(ד)(2).   תמיר - בית המשפט ציין כי תמיר טען בחקירתו כי הוא חייב לעורר כסף וכי הוא מחזיר את החוב בתשלומים, וכי באותו היום הגיע אליו כדי לתת לו את אחד התשלומים. תמיר טען כי משסיים את הביקור בביתו של העורר הציע לו העורר להקפיץ אותו לביתו. עוד טען תמיר כי כשהגיעו לצומת הרחובות מבצע עובדה ושאול המלך הצטרפו אושרי ויוסי לנסיעה והחזירו את תמיר לביתו. תמיר הכחיש בחקירתו כל קשר לסמים.